<h1>הגהות שערי דורא סימנים כ"ה—כ"ו</h1>
<h2>דף קיא.</h2>
א)ואם הכבד דבוק בעוף ונתבשל (ד"ו שכ"ד עמו) אם הכבד שלם אסור כל העוף ב)דאין בשום עוף ס' נגד כבד שלו ג)ונעשה כל העוף חתיכה דאיסורא וצריך ס' מן הרוטב ובשר של היתר לבטל כל העוף ואם אין הכבד שלם אלא חתיכת של כבד דבוק בעוף ויש בעוף עצמו ס' [ס"א ד"ו שכ"ד מן החתיכה] העוף מבטלו ולא הוה העוף חתיכת איסור ומותר דהוי כמו טפת חלב שנפלה על חתיכת בשר בקדירה דאמרינן [חולין ק"ח] אם יש בה ששים מבטלת הטפה והחתיכה אינה נעשית נבילה אבל כשהכבד כולו שלם צריך ס' כנגד כל העוף ד)וראיה מירך [גה"נ צ"ו] שנתבשל בה גיד הנשה דאם יש בה בנ"ט אסור ועוד ראיה מטפת חלב שנפלה על חתיכת בשר דאם יש בה בנ"ט אסור אבל אם הכבד נפרד מן העוף בכולה קדירה משערינן ובטל בס' ואם מקצת כבד מחובר בחתיכת עוף ה)החתיכה עצמה נעשית נבילה. אם אין בה ס' נגד הכבד וצריך ס' בהיתר נגד כל אותה חתיכה עם חתיכת הכבד. ו)ואם צלו העוף והיה הכבד מחובר בו או נפרד ותחוב בתוך העוף אז אף העוף עצמו מותר מבחוץ יריכיו ואגפיו על פני כלו ז)רק שקולף מעט שסביב הכבד וזורק לחוץ והשאר הכל מותר, דדמא מידאב דאיב כדאמרינן גבי כבדא עילוי בשרא בדיעבד אין לכתחלה לא ויש מפרשים דאפי' קליפה לא בעי [כשנצלה בתוך העוף]. [שערי דורא הלכ' מליחה סימנים כ"ה—כ"ו]. א)0חתיכת כבד שנמצאת דבוקה בתרנגולת לאחר שנתבשלה ונתבשלו תרנגולות אחרות עמה כולן מותרות אפי' אותה תרנגולת שנמצא בה חתיכת כבד מותרת דלא הוי מין במינו כדאמרינן במס' נדרים הנודר מן הבשר מותר בכבד אלמא דכבד לאו מין בשר הוא. והא דאמרינן בחולין פגה"נ חתיכה נעשית נבילה ואוסר שאר החתיכות כולן היינו היכא שאין ההיתר רבה על החתיכה עצמה כגון שהיתה התרנגולת מנותחת לנתחים והיתה הכבד דבוקה באחד מן האברים דרך גידולן כי אז ודאי אותה חתיכה נעשית נבילה ואוסרת שאר החתיכות אבל חתיכה כבדא שנמצאת בתרנגולת שלימה אז יהא ההיתר רבה על האיסור ומבטלו, משום דאינו מינו לא בטעמא ולא בשמא ומותרת התרנגולת וכל אותן שנתבשלות עמה עכ"ל מהר"י טרושין. אבא מורי הריב"ק וכל רבני מגנצ"א ושפיר"א היו אומרים בין כבד דבוק בין אינו דבוק אם יש ס' כנגד הכבד לבד התירו הכל ול"א חתיכת העוף נעשה נבילה אם אין בעוף ס' אלא שיעורו בס' עם העוף והרוטב והתירו הכל עכ"ל הרוקח סי' תמ"א ובטור י"ד סי' ע"ג נמי כתוב דדין כבד כדין הלב בצלי מותר ובקדירה צריך ששים כנגד הכבד ע"כ. ב)0גי' ד"ל דאין שום עוף שיש בו ס'. ואם מלאו העוף בבצים צלוים צ"ע אם יש להתירו אם נמצא הכבד בתוכו אפילו אי ליכא ס' מהרא"י ז"ל. ג)0ונעשה כל העוף חתיכת איסור כו' מה שכתוב בפנים דהעוף נעשית חתיכת דאיסורא או החתיכה שהכבד דבוק בה הוא על דרך אבי העזרי. ונראה הטעם לפי שחוששין שמא מקצת העוף היה חוץ לרוטב והכבד עמו ולא ידעינן כמה היה חוץ לרוטב ולכך בכולה משערינן. אמנם לפמש"כ בהגה בסמ"ק רי"ג הלכ' בב"ח ס"ק ד' בשם ר"פ דטפת חלב שנפלה על מקצת חתיכה שחוץ לרוטב דהרוטב וגם החתיכה כולה מבטלת הטפה בס', גם כאן מסייע הכל לבטל הכבד. וגם התולע הנמצא בשרביטי קיטניות או בתוך פרי אחר לדברי הר"ר פרץ הכל מסייע לבטל התולע. אך אבי העזרי לא כתב כן ובעי ס' מן השרביט או מן הפרי. ונ"ל דהיי"ט כדפרישית דחיישינן שמא הי' השרביט או הפרי חוץ לרוטב או בשעת הבישול או בשעת העירוי עכ"ל מהר"י טרושין. וגבי כבד נוהגין אנו כאבי העזרי וגבי טפת חלב אנו נוהגין כסמ"ק וכן פסק הר"י מדורא לקמן בסי' נ"ה גבי טפת חלב שנפלה. והטעם משום דגבי כבד שהוא דבוק בעוף יש לאסור, וגבי טפת חלב שאינו דבוק יש להתיר וכן כ' בא"ז. ונראה דדוקא גבי טפת חלב אנו נוהגין לשער בכל הקדירה כמש"כ לקמן בשערים סי' נ"ה גבי טפת חלב אבל בתולע הנמצא בשרביט וכבד הדבוק בחתיכה צריך ס' מכל החתיכה והשרביט אם אין בפרי עצמו ס' כנגד התולע והכבד והטעם לפי שדבוק יש להחמיר יותר מדמייתי ראיי' מירך שנתבשל בה גיד הנשה דאין הרוטב מסייע לבטל דיש בה בנותן טעם משמע דקאי דוקא אירך אבל לא על הקדירה. ד)0כתוב באמרכ"ל ירך שנתבשל בגיד הנשה אם יש בה בנ"ט הרי זה אסורה מדנקט אם יש בה כו' משמע שאם יש בירך בנתינת טעם לבדה אעפ"י שהמים המתבשלות בהן היו מבטלין נתינת הטעם אפ"ה אסיר הירך ומביא ראי' ממה שכ' תלמידי רש"י שאם נדבק מעט כבד בחתיכת בשר ונתבשל עם החתיכה שצריך ס' מכל החתיכה (אלא אם כן שיש) (ס"א אם אין. כ"י רומא) בחתיכה ס' לבטל הכבד, ואם מתפשט ברוטב שלא יצטרך ס' כי אם כנגד הכבד אך החתיכה כולה חתיכה דאיסורא דהכי נמי אמרינן הכא דהגיד מתפשט בירך עצמו ואין מתפשט במים. ועוד ראי' מטפת חלב שנפלה על החתיכה כיון שנ"ט בחתיכה החתיכה נ"נ ופרש"י לא שנו אלא שניער וכיסה ואז מוליך הטפה בכל הקדירה ואין צריך לבטל כל החתיכה, אבל אם לא ניער וכיסה החתיכה ענ"נ ואוסרת [ס"א ואין יכול לבטל, י"ג ואין צריך ס' לבטל] כל החתיכה אם אין בחתיכה עצמה לבטל הטפה ואפי' אם החתיכה שנפלה עליה הטפה היא מקצתה בתוך הרוטב. וכן משמע במתני' אם יש בה בנ"ט אסור מדלא קאמר אם יש בנו"ט ברוטב ובירך א"כ משמע דרוטב אין מסייע דהיינו משום דלא ניער וכיסה. ומיהו ר"י מפרש כשניער וכיסה בענין אחר דכשהחתיכה עצמה שנפל עליה האיסור מקצת ברוטב לא בעינן ניער וכיסה והתם מיירי כשהחתיכה כולה חוץ לרוטב דאז אין מתפשט אלא בניער וכיסה דאפי' לא העלה הקדירה רתיחה אלא כיסה החתיכה בתוך הרוטב בשעה שהאיסור נפל עליה או ניער בקדירה כנגד מקום שנפל האיסור מתבטל האיסור בתוך מי הקדירה ומתפשט שם מיד. וכל מה שבקדירה מסייע לבטל האיסור גם הרוטב עם החתיכה. ולפי"ז כבד שנתבשלה עם החתיכה שנדבק בה, כיון שנתכסה מימי הקדירה מתפשט האיסור בכל הרוטב (מים) [מיד] ואין משערין אלא באיסור עצמו ומתני' ה"ק אם יש בה בנו"ט היינו אם יש בה בקדירה שנתבשל בה הירך שלא הי' בה ס' מן הכל לבטל טעם הגיד אסורה כך מסקנת התוס' לפרש"י ולפר"י עכ"ל אמרכ"ל. ה)0החתיכה עצמה נ"נ אם אין בה ששים לבטל את הכבד וכן במרדכי פגה"נ תרע"ט בשם יריאים חענ"נ אפי' ע"י מועט אם אין ששים לבטלו משום דא"א להפריד האיסור משם אבל כלי מתכות או עץ הואיל ואפשר להפרידן ע"י ליבון והגעלה, אם נפל איסור על מקצת כלי ל"א כולה נבילה הוא, שיצטרך לשער כנגד כל הכלי אלא משערינן כנגד האיסור שנפל אא"כ אינו יודע כמה איסור נפל אז משערינן נגד כל הכלי וכ"כ בי"ד סי' ק"ז שאם הוציא זבוב מן הקדירה בכף ונאסר הכף מן הזבוב לפי שלא הי' בכף ששים מן הזבוב לבטלה אם חזר ותחב הכף בקדירה לא משערינן נגד כל הכף אלא כנגד הזבוב דהא ידעי' דלא נפיק מיניה איסור טפי אלא כשיעור הזבוב מהרא"י ז"ל. אבל אם הכבד תלוש ונמצא בדוד או בסיר מתבשל עם שאר בשר או שאר עופות משערינן בששים המקפה והבשר כנגד הכבד לבדה עכ"ל מהר"י טרושין. ו)0ואם צלו העוף כו' עד אז העוף עצמו מותר כו' היי' אפי' אם הכבד שלם דדוקא גבי בישול נעשה העוף חתיכה דאיסורא. ז)0רק שקולף מעט סביב הכבד הכי נהגינן לחומר' בעלמא מהרא"י ז"ל.
